כבכל מערכת, גם בקיבוץ הילדים הם עיקר דאגתנו. תמיד היתה מערכת החינוך מסודרת ומטופלת. גם-אם ליוו אותה קשיי איוש בבתי-הילדים, הילדים עמדו בראש-סולם העדיפויות, מבחינת השקעה בבנין ומבחינת הדאגה לצרכיהם. בתי-הילדים נבנו ברווחה, והותאמו בכל זמן לצרכים המשתנים, בהתאם ליכולת הכלכלית של הקבוץ ובהתאם להשקפה החינוכית. במערכת החינוך שלנו כמה שלבים - ולכל אחד מבנה ארגוני שונה.

א. פעוטונים לגיל הרך, מ-0 עד 3, ביחידות קטנות (היום עד 12 ילדים, בעבר - שישיות).
ב. גנים - מראשית שנות ה-70 יש לנו שלושה גנים מעורבים, בכל גן כ-20 ילדים מגיל 3 עד 6. (מהשנה - עם ביטול הלינה המשותפת הורחבו גם כאן המסגרות, ובשני גנים מתחנכות קבוצות של עד 28 ילדים). בכל שנה מצטרפים בוגרי הפעוטונים לגן המעורב, ובכל שנה קבוצת בוגרים עולה לכיתה א'.
ג. בבית הספר שבים הילדים למסגרת חד-גילית, ומתאחדים בקבוצות לפי שנתונים. כאמור, גם כאן התרחבו לאחרונה המסגרות, ואנחנו מקיימים בית-ספר יסודי משותף לארבעה קיבוצים, מכיתה א' עד ו'.
ד. חטיבת-ביניים ובי"ס תיכון - מכיתה ז'-י"ב, מתחנכים הילדי ב"שומריה", המוסד החינוכי המשותף, המקיים בית-ספר ופנימיה. גם במוסד החינוכי חלו שינויים מפליגים, ובשנים האחרונות הוכנסו בחינות הבגרות לתכנית הלימודים. למרות זאת מנסים לשמור על הרעיון המרכזי, המאפשר לתלמידים להתקדם ולהתפתח בקצב אישי, ללא לחצים פורמליים של הישגים, מתוך מוטיבציה והכרה. אפשר לומר שהדברים שונו ללא הכר, כאמור, עם הכניסה למשטר לימודים מחייב יותר.
הכללי, הדברים משתנים - המסגרות גדלות ורעיונות.
היום, עם המהפך שהיו פעם בחזקת אסור - מהווים היום את מציאות חיינו. השינויים במערכת החינוך הם הקריטיים ביותר לעתיד הקיבוץ ויש להם השלכה על כל חיי - היומיום שלנו. עד למעבר ללינה המשפחתית, בילו הילדים בבית הילדים 20 מתוך 24 שעות היממה. בו אכלו, שיחקו או למדו, טופלו וישנו. הזמן לבילוי עם ההורים - בשעות אחרי-הצהריים נחשב קדוש, ההורים נמנעו בו מכל פעילות אחרת פרט לשעשוע ובילוי משותף עם ילדיהם. כיום השתנה המצב ועדין לא נקבעו המסגרות החדשות - התהליך עוד בעיצומו.